באמצע חודש אוקטובר 2020 הכירה ממשלת גרמניה בעוד 29 ערים ברומניה ובבולגריה כגטאות פתוחים,זאת בנוסף ל-20 ערים שהוכרו כגטו פתוח ביולי 2019.

שמות הערים החדשות הן: דורוחוי, פלטיצ'ן, בוחוש, חוש,בראילה, טורדה,אראד,טימישוארה,לוגוז',דווה,סיביו,בראשוב,פלוייסטי,איליה, קלאראסי, פודו אילואיי,טרגו פרומוס , סוצ'אבה.

שמות הערים החדשות שהוכרו כגטו פתוח בבולגריה:

דובריץ', קאזאנלק, קרדז'אלי,לובץ', נברקופ, ניקופול, פופובו, פרסלב, פרובאדיה, טרגובישטה, ימבול.

הערים ברומניה שהוכרו ביולי 2019  הן :  אלבה  יוליה , בוטושאן, בקאו, בוזאו, ברלד , גלץ , הרלאו,  ווסלוי , טקוץ, טרגו מורש, טרגו ניימץ, יאסי,  פייטרה ניימץ, קונסטאנצה , פוקשאן, פאשקן ,רומן, רומניקו סארארט, שטפנשט, קריובה.

להחלטה זו יש חשיבות רבה מאחר שהיא מקנה ליהודים שחיו בזמן המלחמה באותן  ערים זכויות חדשות לקבלת פיצויים.

תשלום חד פעמי של 2,500 יורו  בשל  "ילדות אבודה"
ניצולים יהודים שחיו במהלך מלחמת העולם השנייה באותן ערים שהוכרו כגטאות פתוחים  ונולדו לאחר 01/01/1928 , יהיו זכאים לקבל מענק חד פעמי של 2,500 יורו  מקרן ילדות אבודה המיועדת לילדים אשר במהלך המלחמה שהו בגטאות, חיו במסתור או היו במחנות ריכוז .

הכרה בזכות לקבלת קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי השואה
על פי הפרסומים וכתוצאה מהכרה בערים הללו כגטאות פתוחים ככל הנראה גם ניצולים יהודים שנולדו בתקופה שאחרי שנת 1928 ועד 1945, אשר חיו באותם 20 ערים, ואשר עד היום לא היו זכאים לקבלת קצבאות ממדינת ישראל, יוכלו  כעת להגיש תביעות לפי חוק ההטבות לקבלת קצבאות חודשיות ויוכרו כזכאים לקצבה ממשרד האוצר.

כמובן שגם אותם אזרחים וותיקים  שנולדו לפני 1928 ,אשר יוכרו כמי שזכאים לקבלת פנסיה סוציאלית מגרמניה , יוכלו להגיש תביעות ולקבל קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר בישראל

ממשלת גרמניה החליטה לשלם קצבת זיקנה (פנסיה  סוציאלית)  בסכום שבין 100-200 יורו לחודש, אשר תשולם רטרואקטיבית החל משנת 1999

הזכות לקבלת קצבת זקנה זו מהמוסד לביטוח סוציאלי הגרמני תלויה במספר תנאים:

נולדו בין השנים 1910-1928

עבדו בעבודה וקיבלו תשלום או תמורה כלשהי עבור העבודה כמו תלושי מזון, אוכל, בגדים, מקום מגורים, הטבות, באותן  ערים שהוכרו כ"גטאות פתוחים" . חשוב להבהיר שמי שעבד בעבודות כפייה וללא תשלום אינו זכאי לקבלת פנסיה זו.

במקרה שמדובר בניצולים שעמדו בקריטריונים לקבלת פיצויים אבל לא הגישו בקשה בהיותם בחיים, יוכלו  היורשים שלהם ל"היכנס בנעליהם" –כלומר לתבוע  ולקבל בשמם את הפיצוי הרטרואקטיבי הזה בתנאים הבאים:

הניצול נולד לפני שנת 1928 ועבד בגטו הפתוח

היה בחיים בתאריך 27/06/2002 ונפטר רק אחרי מועד זה